למה פתחנו את הגיוס הזה
בעולם היהודי יש שליחות מיוחדת — להיות שליח.
זה אומר לחיות רחוק מישראל, בין יהודים שלפעמים שכחו שהם חלק מהעם, לעזור להם להיזכר, לתמוך בהם, לבנות קהילה סביב המסורת והאמונה.
שליחות מכובדת שדורשת כוח, סבלנות ומסירות מלאה.
בזמן שבו התרחשה הדרמה שעליה אנו רוצים לספר, אנה ומשפחתה כבר מילאו שליחות זו במשך כמה שנים ברוסיה.
למעלה משלוש מאות חברים בקהילה, מאות סטודנטים יהודים — כולם ידעו שאפשר לפנות לאנה ולבעלה לעצה, לעזרה, למילה טובה.
בחגים המשפחה נהגה להגיע לישראל לזמן קצר — רק לראות את הקרובים ולנשום קצת בית.
ביטוח? אזרח המדינה אינו יכול להיות מבוטח כתייר.
והיעדרות ארוכה שללה מהמשפחה את מעמד התושבות — ובכך גם את הזכות לשירותים רפואיים.
כן, יש ביטוחים פרטיים, אבל להבין בהם זה סיפור בפני עצמו.
הם חשבו: כולנו בריאים, מה כבר יכול לקרות בכמה ימים?
אבל להיסטוריה אין "אילו".
זה קרה בראש השנה.
ביום השני של החג אהרון, בן עשר, התלונן שכואבת לו הרגל.
בערב הפסיק ללכת.
כעבור כמה ימים כבר לא הצליח לקום מהמיטה.
ביום כיפור הוא כבר לא אכל ולא שתה, איבד כוח ומשקל — חמישה־עשר קילוגרמים בתוך ימים ספורים.
אוסטאומיאליטיס.
מילה אחת שמחריבה הכול. אחת המחלות המסוכנות ביותר של רקמות העצם, שעלולה לגרום לנכות ואף לכריתה. המחלה מתפתחת במהירות, ההשלכות קשות, והטיפול ארוך ומורכב.
את סוכות אנה כבר לא זוכרת. היא זוכרת את בית החולים, את המכשירים, את ריח החיטוי החריף, את הפחד ואת הריקנות בפנים.
איך זה קרה? מה עשינו לא נכון? איך נשלם על כל זה?
חודש שלם בבית חולים בישראל. בכסף כזה אפשר לקנות כמה איים קטנים באוקיינוס השקט.
כל אותו הזמן הרופאים נאבקו לא רק על החלמה מלאה, אלא לפחות על האפשרות להעביר את הילד לרוסיה — שם הייתה פוליסה וכיסוי רפואי.
כל הקשרים הופעלו, עורכי הדין הטובים ביותר גויסו. הצליחו להוריד את החוב משמעותית — אבל עדיין נשאר סכום עצום: 150,000 ש"ח.
המשפחה הידקה חגורות. את מאת אלף השקלים הראשונים חסכו עוד בשליחות, את החמישים הנותרים — כבר אחרי שחזרו לישראל.
עוד חצי שנה הצליחו להחזיק מעמד — ואז הכוחות אזלו.
אנה ובעלה לא מצליחים להתמודד לבד. החשבון כבר במינוס גדול, עומד להיחסם.
ברוך השם, אהרון חי, הולך ולומד. מחייך.
עבור אם — זה שווה כל הון שבעולם.
אנה מעולם לא ידעה לבקש עזרה לעצמה.
לעזור לאחרים — כן. לבקש בשביל אחרים — גם כן. אבל בשביל עצמה? היא תמיד חשבה שהיא יכולה לשאת הכול.
התברר שלא הכול.
בלעדינו המשפחה הזו לא תצליח.
אם נתאחד וכל אחד יתרום כמה שקלים, נוכל להוציא אותם מהבוץ ולעזור להם לעמוד שוב מול המצוקה הכלכלית.